exoticanimals_logo.svg


פרזיטולוגיה
  - טפילים פנימיים וחיצוניים

כלבים סובלים ממגוון רחב של טפילים כאשר החלוקה היא ל- פנימיים וחיצוניים. טיפוח קבוע של הכלב יסייע באיתור סימנים מוקדמים לפלישתם. יש אפילו טפילים פנימיים המותירים סימנים על הפרווה והעור. חשוב להיות ערניים במיוחד עם גורים כי הם יכולים לרשת טפילים מאימם, ובימים חמים כי אוכלוסיית הטפילים גדלה למימדים עצומים והכלבים חשופים במיוחד.
 

טפילים חיצוניים- טפילי עור:

  1. קרדית העור- דמודקס
  2. גרב/ שחין- סרקופטס
  3. קרדית האוזן- אוטודקטס
  4. פטריות
  5. קרציות
  6. פרעושים

 

טפילים פנימיים- תולעים:

  1. תולעים עגולות
  2. תולעים שטוחות
  3. תולעת הפארק
  4. ג'יהרדיה

  

דמודקס
מחלת עור הנגרמת על ידי אקרית מיקרוסקופית הנקראת Demodex Canis. טפילי עור אלו חיים באופן נורמאלי בתוך זקיקי השיער בעור של רוב מיני חיות הבית ובבני אדם (הטפיל מכסה כ- 10% משטח העור במצב נורמלי), ועלולות לגרום לבעיות שונות כאשר הן מתרבות יתר על המידה.

כל מחזור חייו של הטפיל כולל:

  1. ביצה
  2. לארבה
  3. נימפה
  4. ובוגר

 הטפיל מתקיים בעור וניזון מתאי עור מתים ומשיער.
אקרית הדמודקס חיה באופן טבעי בעור ונמצאות באיזון עם המערכת החיסונית.

מחלת הדמודקס לעומת זאת, היא מחלת עור דלקתית ,המאופיינת בריבוי המצאות הטפיל בשל כשל במערכת החיסונית של הכלב.           
ההדבקה הנפוצה ביותר בגורים מתבצעת בשעות חייו הראשונות של הגור ע"י מגע ישיר עם אימו. זאת אחת הסיבות שהמחלה נפוצה בעיקר בכלבים צעירים כיוון שמערכת החיסון שלהם לא מפותחת דיו.
בבעלי חיים בוגרים אשר נמצאים במצב של עקה (סטרס), גם נפוצה המחלה לדוגמא: נקבות בייחום או הריון או מחלות הגורמות לדיכוי חיסוני.
ישנו מרכיב תורשתי למחלה וישנם גזעים אשר רגישים יותר לדוגמא: שארפיי, דוברמן, פאג וכו'.


איך נדע אם הכלב נגוע בדמודקס?
במצב נורמלי המערכת החיסונית הורגת את הדמודקס (או כמעט את כולם). לפעמים זה לא קורה, מערכת החיסון לא מצליחה להתגבר על הדמודקס ונוצרת דלקת חיידקית המתבטאת בעור אדום, חם, מוגלתי ומסריח.
אבחון דמודקס מבוצע ע"י מגרד שכבת עור ובדיקתה תחת מיקרוסקופ מאחר והטפיל מצוי בזקיקי השיער, המגרד נעשה עד שנוצר דימום. תחת מיקרוסקופ ניתן לחפש את הטפילים.                                                              

*במקרים של כלבים בוגרים חשוב לאתר את הסיבה לדיכוי החיסוני אשר גרמה להתפרצות של דמודקס.
היות והמחלה פורצת בשל כשל במערכת החיסונית יש לבצע בדיקות דם ,להערכת תפקוד המערכות הפנימיות של הכלב.

טיפול
במידה והכלב מאובחן בדמודקס בהחלט ניתן לטפל בו, אבל יש לקחת בחשבון כי הטיפול הינו ממושך ולרוב יארך כ- 6 שבועות עד העלמות הסימנים. יש להמשיך לטפל עד לקבלת שני מגרדים שליליים בהפרש של שבועיים זה מזה.

הטיפול נעשה על ידי תרופה אנטי פרזיטית: איבומק או דורמקטין. ניתן לבצעו על ידי זריקות שבועיות או על ידי סירופ הניתן לפה.
* תרופות אלה אינן לשימוש בכלבים מגזע קולי או שלטי וגזעים דומים הרגישים להן. בכלבים אלו ניתן לבצע בדיקת דם על מנת לבדוק אם הכלב נושא את הגן הרגיש לחומרים האלו.
יש גם נטייה לתת סטרואידים, מה שמדכא עוד יותר את המערכת החיסונית וכתוצאה הפוכה הדמודקס מתפשט. (דמודקס יכול להתפתח הרבה פעמים על רקע סטרואידים
שמדכאים את המערכת החיסונית).

*הטפיל אינו מדבק לבני אדם (למזלנו הרב..).

סקביאס
אין שום דבר עלי אדמות שמגרד יותר, או משגע יותר, ואת זה יכולים לשאול כל הכלבים ובני האדם שאי-פעם זכו ל"ביקור" של הקרציות הזעירות הגורמות לסקביאס. קרציות הסקביאס הן סופר מדבקות גם לאדם ואינן פוסחות על שום מגזר וניתן למצוא אותן חופרות בעורם של כל היצורים ללא הבדל דת, מין, גזע או מצב סוציו-אקונומי. 

מה זה בעצם סקביאס?
את הסקביאס גורמת קרצייה זעירה שגודלה כ-0.3 מילימטרים. הקרצייה חופרת מנהרות בעור וניתן לזהות את החפירות אילו בהסתכלות ישירה על העור.
כאשר נדבקת החיה בפעם הראשונה בחייה היא תרגיש סימני גירוד רק כחודש לאחר ההדבקה עצמה (הזמן שלוקח למערכת החיסונית של הגוף להגיב לפלישה. הגירוד הוא התגובה של המערכת החיסונית.) הגירוד מתחיל בכפות הידיים או ברגליים ומשם מתפשט לכל חלקי הגוף.
אצל מי שזו הדבקה חוזרת ומערכת החיסון שלהם כבר מזהה את הקרצייה על החומרים השונים שהיא מפרישה - יופיע הגירוד בתוך מספר ימים.
לרוב נוכל לראות את התסמינים על עורו של הכלב. את האבחנה עושה וטרינר ע"י לקיחת דגימה מאזור חשוד ולהתבונן בה תחת מיקרוסקופ ולזהות את הקרציה, הפרשותיה או ביציה. 

איך עובר הסקביאס? 
הסקביאס עובר במגע כלב לכלב או במגע עם הקרקע.
סקביאס מדבק מאוד ובמקרים רבים כלב אחד שנדבק בנגע עלול להדביק קבוצה שלמה של כלבים, השוהים איתו זמן ממושך באותו מקום.
הקרצית חופרת מחילות בעור כדי להטיל שם את הביצים. המחילות בעור עשויות להיראות בעור הכלב . הקרצייה גורמת תוך זמן קצר לתגובה בעור הכוללת אדמומיות, נפיחות ושלפוחיות. הגירוי הקשה גורם לגירוד, כך שיש סימני גרד רבים.
אם אתם מזהים דבר מה שנראה כמו מחילה, אולי תוכלו לראות את הקרצייה בעזרת זכוכית מגדלת. זו הדרך היחידה להיות בטוחים לגמרי שהבעיה היא סקביאס, אבל פעמים רבות הדבר פשוט בלתי אפשרי. בדרך כלל האבחנה נקבעת על סמך התסמינים וסיפור המחלה שמתאימים למקרה של סקביאס.

טיפול
תיערך בדיקה של כל פני העור כדי לחפש סימנים לבעיה. הוטרינר עשוי לקחת דגימה מן הנגעים לבחינה תחת מיקרוסקופ. הטיפול הוא באיבומק (בדומה לטיפול בדמודקס) + חומרים הממיתים את הטפיל.

 

קרדית האוזן- אוטודקטס
דלקת אוזניים חיידקית בתעלה החיצונית של האוזן הינה בעיה שכיחה מאוד בכלבים מכל הגילאים והגזעים.
דלקת אוזניים מתבטאת בגירוד האוזניים, הפרשות, ריח רע, ניעור הראש עד כדי הטית הראש לצד. מצב זה קורה כשהדלקת עמוקה יותר ופוגעת גם בתעלת האוזן התיכונה והפנימית .לעיתים, עקב טילטולי ראש חזקים, נפגעים נימי הדם ואפרכסת האוזן מתנפחת.

קרדית האוזן שחיה בתעלת האוזן החיצונית, מדבקת בעיקר חתולים אך יכולה להמצא גם בקרב כלבים - בעיקר כאלו הבאים במגע צמוד עם חתולים או כאלו ששהו במכלאה.
הקרדית גורמת לגירוד עז, וגורמת להפרשת יתר מבלוטות האוזן המתבטאת בהפרשה כהה מאוד.
מאבחנים את המצאות הקרדית ע"י הסתכלות במיקרוסקופ על משטח הנלקח מן האוזן.
הטיפול המומלץ הוא הזרקה- איבומק וטיפות Revolution

* לא מדבק באנשים.

פטרת
פטרת הינה מחלת עור, במהלכה מופיעים על פני העור כתמים של עור קשקשי, בדרך כלל בצורת טבעת.
בעברית קוראים לזיהום פטרייתי גזזת. זאת מאחר וכאשר אדם נדבק בפטרייה, אזורים מרובי שיער כמו ראש סובלים מנשירה. הטיפול בזיהומים פטרייתיים אלו בבעלי חיים קל וכולל טיפול מקומי במשחות או טיפול סיסטמי בכדורים לפי חומרת המצב, גיל בעל החיים ומצבו הכללי.
כלבים יכולים להיפגע על ידי ארבעה מיני פטריות הגורמים לסוגים שונים של פטרת, ועלולים לפגוע גם בבני אדם ובחתולים.
הפטריות חיות בזקיקי השיער וגורמות לשערות להישבר בגובה פני העור. בדרך כלל גורמת הפטרת להיווצרות אזורים קרחים. עם התפשטות הפטרייה, לובשים הכתמים צורה אסימטרית ומתפשטים בהדרגה על פני גוף הכלב כולו.
תקופת הדגירה של הפטרת נמשכת 10-12 יום, כלומר יחלפו 10-12 ימים ממועד החשיפה הראשונית לפטרייה ועד להופעת הפצעים הראשונים. 

כיצד מאבחנים פטרת/ גזזת?

ישנן שלוש דרכים לאבחן:

  1. זיהוי הכתמים המופיעים על העור כפצעי גזזת.
  2. הזרחת השערות הנגועות במנורה מיוחדת (מתוך 100% פטריות - 80% גזזת (ringworm) - 50% יזרחו באור אולטרא סגול)..                                                       
  3. גידול תרבית מתוך דגימת שיער במעבדה שיטה זו היא המדויקת ביותר, אך קבלת תשובה חיובית עשויה לארוך עד שבועיים-שלושה.

איך נדבקים בפטרת
ההידבקות בפטר מתרחשת במגע ישיר בין חולה לבריא. המחלה עוברת בין כלבים, חתולים ובני אדם, וכולם יכולים להדביק זה את זה. במקרה שמתגלים כתמים חשודים על פני עור הכלב, לפנות לוטרינר.
ניתן להידבק בגזזת גם מסביבה נגועה. נבגי הפטרייה מסוגלים לשרוד בכלי מיטה או בשטיחים למשך מספר חודשים.

טיפול
ישנן מספר דרכים לטפל בגזזת/ פטרת. תכנית טיפולית עבור הכלב תיקבע בהתאם לחומרת המחלה, מספר חיות הבית שנדבקו, האם מתגוררים ילדים בבית ובאיזו מידה ניתן לחטא את סביבתו של הכלב.
הטיפול הוא שילוב של תכשירים רפואיים אנטי-פיטרייתיים לשימוש חיצוני + חפיפה בשמפו אנטי-פטרייתי +  גילוח פרוות הכלב + חיטוי סביבת הכלב החולה.
הגזזת אמורה להיעלם לחלוטין עם השלמת הטיפול. עם זאת, ישנו מצב של כלב נשא. מציאות זו מתרחשת בדרך כלל כאשר הטיפול היה קצר מדי, או לא היה מקיף וכוללני די הצורך, או מכיוון שהכלב לוקה במחלה סמויה הפוגעת במערכת החיסון.
  

קרציות
טפילים חיצוניים הניזונים מדם של יונקים, עופות זוחלים ודו חיים. קרציות הן גורם משמעותי בהעברת מחלות בין בני אדם ובעלי חיים. הנפוצה שבין המחלות אותן מעבירות הקרציות היא קדחת הקרציות.

קרצית הכלב נראית לעין, רגישה לפחמן דו חמצני באוויר ומזנקת על הכלב כאשר הוא עובר לידה. היא מוצצת דם ונשארת על עורו של הכלב למספר ימים. הקרצייה המגעילה ניזונה מדם הכלב והנקבה מבשילה שם את ביציה. עיקר פעילות הקרציות הן בחודשי הקיץ והאביב. הסימנים הם: גירוי מקומי, זיהום דלקתי, דלקת עור ואנמיה. מניעה היא הדברה מקומית וקולרים מיוחדים דוחי קרציות לכלבים. הטיפול הוא הרחקת הקרצייה בזהירות ולדאוג שהראש לא יישאר כגוף זר בעור (אפשר לשרוף אותן עם סיגריות... עובד פנטסטי!!)

פרעושים
הפרעוש נפוץ בעיקר בחודשים החמים, אך יכול להימצא על הכלב לאורך כל השנה (בייחוד במדינה חמה כמו שלנו).  הפרעושים ניזונים מדמו של הכלב.
פרעושים גם יעקצו אתכם (הרגשה מאוד לא נעימה בייחוד לאלרגיים בינינו), אך הם לא מסוגלים להמשיך את מחזור החיים שלהם כשהם ניזונים מדם אדם
מחזור החיים של הפרעוש אורכו בממוצע 27 יום והוא מורכב :

  1. הביצה
  2. זחל
  3. גולם
  4. בוגר.

שלב הבוגר חיי על הכלב באופן קבוע בעוד השלבים הצעירים חיים בסביבה (ביצי הפרעוש לא דביקות ולכן לאחר ההטלה נופלות לרצפה). לכן חשוב מאוד לבצע טיפול בסביבה וגם על הכלב. טיפול בכלב בלבד יהרוג את השלב הבוגר ולאחר מספר ימים כאשר השלב הצעיר יותר יתבגר, הכלב יהיה נגוע שוב..
95% מאוכלוסיית הפרעושים מצויה בשלבים הצעירים (כלומר בסביבה ולא על הכלב)! לכן ניתן להניח שבוודאות שעל כל פרעוש שראיתם על הכלב יש עוד כ 20 אצלכם בבית!!!
חשוב לבצע את הטיפול בסביבה ובכלב ביחד; נקבת הפרעוש מסוגלת להטיל כ 30 ביצים ביום לכן טיפול בסביבה ולאחר מספר ימים טיפול בכלב יאפשר לפרעושים להטיל אלפי ביצים ולזהם את הסביבה מחדש.

חשוב לזכור, גלמים של פרעושים מאוד עמידים. אם הבית היה נגוע בפרעושים בעבר, גם אם עברו מספר חודשים ללא בעל חיים יש סיכוי שמספר גלמים שרדו ומייד בהיכנס בעל חיים חדש, הביצים יבקעו והשלב הצעיר יזנק על הכלב. (המנגנון מאוד מעניין, הפרעוש הצעיר חש בתנודות של ההליכה ומייד בוקע).

אם בע"ח שלכם מתגרד והוא אינו מטופל נגד פרעושים, טפלו בו! גם אם אינכם רואים פרעושים. בכלבים רגישים גם פרעוש אחד (שקשה למוצאו) מספיק.
דרך נוספת לזיהוי נגיעות בפרעושים היא מציאת הצואה שלהם. חפשו על הכלב, בעיקר באזור הגב מעל הזנב, נקודות שחורות קטנות על העור. אספו אותם וזירקו אותם לתוך כלי עם מים. אם הנקודות השחורות יתמוססו ותגלו דם בכלי הרי שמצאתם צואת פרעושים (דם מעוכל).

לבסוף חשוב לזכור: פרעושים=תולעים!

זחלי הפרעושים יבלעו ביצי תולעים מצואת כלב נגוע ויגיעו למצב שהם יכולים להדביק את הכלב כאשר הפרעוש הופך לבוגר. כאשר כלב הנגוע בפרעושים מלקק את עצמו הוא בולע פרעושים, וכך התולעים מגיעים למערכת העיכול של הכלב.

טפילי מעיים
תולעים טבעתיות, תולעי פרק (שרשורים), תולעי קרס ותולעי שוט הם ארבעת מיני טפילי המעיים הנפוצים ביותר בכלבים וגם בחתולים. טפילים אלה מוצצים דם מדופן המעי או סופגים מזון מעוכל בחלקו ובכך מונעים מחיית המחמד תזונה חיונית. באופן כללי הטפיל מסוגל להמית את הפונדקאי שלו, אך דבר זה יפגע בעקיפין בטפיל עצמו, על כן הברירה הטבעית תפעל להקטנת הנזק לפונדקאי או למציאת פונדקאי חזק יותר.

סימנים קליניים
שלשול, ירידה במשקל, שינויים בתיאבון, שיעול מתמשך (בעיקר בגורים), התדרדרות בלתי מוסברת  בבריאות הכללית, תולעים מופיעות בצואה

סימנים
שינוי בתיאבון, שיעול ,שלשול, לעיתים מלווה בדם, איבוד משקל, פרווה לא מבריקה ויבשה.
כלבים נוטים לגרור את ישבנם, על הרצפה או על משטח מחוספס, כדי להקל על הגירוי הנגרם, בעיקר לאזור פי הטבעת.

סוגי טפילי מעיים

תולעים שטוחות
"תולעי סרט", הנן בין התולעים היחידות אותן ניתן לראות בעיניים, כפיסת אורז או שומשום, המצויה על הצואה או "דבוקה" לאזור פי הטבעת.
מרבית הטפילים האחרים ניתנים לאבחון ע"י גילוי הביצים שלהם במשטח צואה, הביצים בגודל זעיר ולכן ניתן לאבחן באמצעות המיקרוסקופ.
טפילים חד תאיים, בשל גודלם הזעיר גם כן ניתנים לאבחון רק באמצעות מיקרוסקופ.

טיפול
ראשית, יש לאבחן את סוג הטפיל.
צריך להביא דגימת צואה של הכלב אל הוטרינר ואם ניתן - יש לשמור אותה בקירור. הוטרינר יבדוק את דגימת הצואה במקרוסקופ ויחפש ביצי טפילים. זכרו שלא תמיד הביצים נמצאות בבדיקה הראשונה ותיתכנה מספר בדיקות עד למציאת הביצים ואבחון הבעיה.
יש ליצור סביבה היגיינית ככל הניתן, בדגש על הימנעות ממגע עם צואה (בבית ובטיולים) יש לוודא שכלב נקי מפרעושים, מאחר ואלו מהווים פקטור להעברת התולעים.
בתנאים מסוימים טפילי מעיים עשויים לעבור לבני אדם , ולגרום מחלות שונות. בקרב האוכלוסייה החשופה נמנים ילדים, נשים בהריון וחולים במחלות דיכוי מערכת חיסון ( AIDS )

תולעים עגולות
קיימות בעיקר בגורים. ההדבקה נעשית ברחם האם או בזמן היניקה, ובנוסף במגע עם צואה. התולעים יכולות להימצא במצב תרדמה (ציסטות) בשרירים עד להריון הבא של האם.

ההדבקה היא קלה והתולעים יתיישבו במעי. הן יפגעו באברים הפנימיים של הכלב ויגרמו לחסימת מעיים, חולשה, רזון קיצוני (עקב אי ספיגת המזון), בטן נפוחה וכואבת, הקאות ושלשולים.
הטיפול נעשה באמצעות תלוע.

ג'יהרדיה

גיארדיה למבליה הוא שמו של טפיל חד תאי מיקרוסקופי החי במעי של בעלי חיים ובני אדם ומופרש בצואה.
זהו זיהום של המעי הדק. דרך ההדבקה היא במגע עם צואה המכילה את הטפיל. ניתן להידבק כאשר הכלבים שותים מים שזוהמו ע"י שפכים, אוכלים מזון לא מבושל שנשטף במים מזוהמים או במגע של הפה עם חפצים מזוהמים.

הסימפטומים כוללים שלשולים מימיים וכאבי בטן והם מתחילים בד"כ כשבוע- שבועיים לאחר ההידבקות. התסמינים כוללים שלשול בחילה, כאב בטן, פליטת גזים וצואה בהירה ושומנית. כמויות גדולות של הטפיל מפריעות לספיגה של מזון.

מעוניינים להצטרף למועדון הלקוחות שלנו ? השאירו פרטים:

בבקשה הזן את שמך המלא!
יש להזין מספרים בלבד!
נא להזין כתובת מייל תקנית!

שירותי החנות


shirut1.pngshirut3.pngshirut2.png

שעות פתיחה:

א׳-ה׳ 20:00-09:00

ו׳ 15:00-09:00

כתובת: מרכז מסחרי גבעת סביון, הגליל 78, גני תקווה

טלפון: 03-53-555-63

בבקשה הזן את שמך המלא!
יש להזין מספרים בלבד!
נא להזין כתובת מייל תקנית
Invalid Input